#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 1 גוי וישראל ההולכים ליריד האם מותר לקנות מהם בהליכה ובחזרה ומדוע?	"בהליכה ודאי מותר. <p dir=""rtl"">בחזרה - גוי מותר, ולא חוששים שמא מכר ע&quot;ז ויש בידיו דמי ע&quot;ז, שניתן לתלות שמכר יין או טלית, אבל ישראל אין לתלות ביין וטלית שבשביל זה לא היה הולך ליריד שלהם ולכן ודאי מכר ע&quot;ז.</p>"	עבודה זרה לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 2 נודות של גוים מתי אסורים, בחדשים ובישנים (מדין היין שבהם ומדין הזפת)?	"ישנים - לעולם אסור. <p dir=""rtl"">חדשים (שנתן בהם יין זמן מועט) - אם הם גרודים בלא זפת מותרים. אם הם מזופתות נאסרים משום הזפת שנותן בו הגוי יין, אבל אם ישראל עומד על גביו שנינו שמותר, לרב פפא דוקא שישראל אחר נותן את היין ובכל זאת דוקא ישראל עומד על גביו דלמא אגב טרדא מנסך ולאו אדעתיה, ורב זביד אמר אפ' הגוי נותן את היין לא נאסר בעומד על גביו דנעשה כזורק מים לטיט ואין נאסר מחמת היין (ובכל זאת בעינן ישראל עומד ע&quot;ג, או שיראה שאינו שופך אח&quot;כ או שאפ' שהתירו בזורק לטיט ה&quot;מ בשפיכה אבל בנגיעה אסרו &lt;ריטב&quot;א&gt;)</p>"	עבודה זרה לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 3 גוי השופך יין לטיט או לבי מילחא של ישראל האם נאסר?	השופך לתוך הטיט או הזפת שנבלע שם מותר, רב אשי רצה להתיר מכאן הנותן יין לתוך הבי מילחא שנבלע במלח וא&quot;ל רב אשי שאינו דומה שבטיט הולך לאיבוד ובמלח אינו הולך לאיבוד שאוכלים אותו.	עבודה זרה לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 4 כיצד מכשירים ע&quot;י מים נודות וקנקנים של הגוים שהיה בהם יין נסך?	"ממלא בהם מים שלושה ימים מעת לעת וכל מעת לעת מערה אותם וממלא מים חדשים.<p dir=""rtl"">אין לחלק בין נודות של ישראל שהגוי נתן אחרי שכבר ספג הנוד יין מישראל, בין אם היה אצל הגוי מהתחלה.</p><p dir=""rtl"">סבר רב אחא בריה דרבא דוקא בנודות ולא בקנקנים, א&quot;ל רב אשי דלא שנא.</p><p dir=""rtl"">אין צורך לתת את הנודות עם המים בחמה.</p>"	עבודה זרה לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 5 נודות של גוים האם יועיל להתירם לתת לתוכן ציר ומוריס, להחזירם לכבשן האש, לתת בתוכם קינסא, שיכר?	"מותר לתת לתוכם ציר ומוריס (ששורפים את היין ומשמע שאף אותם יכול לשתות) <p dir=""rtl"">מכאן ק&quot;ו אם החזירו לכבשן מועיל להתירו אם רפאי מירפא עד שהזפת יכול ליפול אף אם בפועל לא נפל.</p><p dir=""rtl"">אם נתן לתוכן קינסא נחלקו רב אחא ורבינא אם מועיל או לא, להלכה לא מועיל.</p><p dir=""rtl"">שיכר, רב נחמן ורב יהודה אסרי ורבא שרי.</p>"	עבודה זרה לג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: 1 כלי נתר מה הם והאם יש להם תקנה אם נתן בהם יין נסך?	"פ' כלי נתר ביאר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף.<p dir=""rtl"">א&quot;ר יוסנא א&quot;ר אמי כלי נתר אין לו טהרה עולמית. </p>"	עבודה זרה לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: 2 אלו כלים של גוים שנתנו בהם יין נסך די בשכשוך במים?	"אמר רב יהודה דבר שאין מכניסו לקיום משכשכן במים והם מותרים.<p dir=""rtl"">אמר רב עוירא חצבי שחימי דארמאי, כיוצא בזה אמר רב פפי גבי פתוותא דבי מיכסי כיון דלא בלעי טובא (שהאדמה קשה) משכשכן במים ומותרין.</p>"	עבודה זרה לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: 3 כוסות של גוים (של חרס, שאין מכניסים אותם לקיום אלא שותים בהם) האם מותר לישראל לשתות מהם?	"א&quot;ד שאם בפעם הראשונה ששתו בכוס זה היה יין של גוי אסור לכו&quot;ע ואם בפעם השניה רב אסי אסר ורב אשי התיר, א&quot;ד שאף בפעם השניה לכו&quot;ע אסור ונחלקו בפעם השלישית (כפרש&quot;י, ור&quot;ת פירש שלעולם הכוסות נאסרות והנדון כמה פעמים ישפוך ממנו מים להתירו)<p dir=""rtl"">הלכתא פעם ראשונה ושניה אסור ושלישית מותר. </p>"	עבודה זרה לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: 4 מאני דקוניא (רש&quot;י ביאר כלי חרס מצופה בעופרת ותוס' ביארו מצופה בהיתוך כלי זכוכית שלא נבתבשל כל צרכו) האם נאסר מיין נסך שבו ומה הדין לענין חמץ בפסח?	"חיורא ואוכמא - ודאי מותרים ואם יש בהם בקעים אסורים.<p dir=""rtl"">ירוק - רב זביד אסר משום שיש בו קרקע מצריף הבולעת ואמימר התיר.</p><p dir=""rtl"">לענין חמץ בפסח אמימר אסר את כולם כיון שתשמישו בחמין בולע וכיון שבולע אינו יוצא מידי דפנו לעולם.</p><p dir=""rtl"">(לפי' תוס' כאן איתא דכלי זכוכית אינם בולעים)</p>"	עבודה זרה לג:		
